<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך זבידא</h1>
<h2>דף טז.</h2>
גרסינן במס' ע"ז פ"א גמרא אין מוכר להן עגלים וסייחים שלימין ושבורין ובגמרא תניא ר' יהודה מתיר בשבורה מפני שאינה יכולה להתרפאות (ותימה) [וחכמים] אוסרי' מפני שמרביעין עליה זכר ויולדת, איבעי' להו שור של פטם תבעי לר' יהודה דע"כ לא שרי ר' יהודא אלא בשבורה דלא אתיא לכלל מלאכה אבל האי דכי משהי ליה אתי לכלל מלאכה אסור וכו', ומסקנא וכי משהי ליה עביד מלאכה, בתמי', אמר רב אשי א"ל זבידא ופירש"י כי זבידא זה פטם היה, בר תורא שור שפטמוהו (משהין) [משהינן] ליה שכחיש ועביד על חד תרין בשוורים אחרים. ויש מפרשין (בתרי) [בתורי] משהו ליה וכו', ונראה כיון שרב אשי אמר משום זבידא זה ולא הזכירו על שם אומנותו ש"מ דאדם חשוב הוה ומיהו מה שפירש"י כך משום דא"ל משהינן ליה ולא אמר משהין ליה ש"מ דסבירא זה רגיל היה אז לקנות בהמות פטומות או לפטמן ואח"כ היה מעמידין או מוכרין לחרישה.
